הצגת פריטית לפי תגיות: ריכוזיות

פוליטיקאים מאוהבים ב"הסדרה" ואזרחים מתמסרים בקלות. אנחנו חשים שריבוי חקיקה יבטיח לנו "סדר", נוחיות והגנה. אבל, התערבות המדינה פוגעת בחופש ההתקשרות של הפרט בעסקה עם האחר, ובנוסף – ממש מזיקה. 

קרטל שוק העבודה פועל באמצעות "תיאום מחירים" להעלאת מחירי המוצרים בישראל. הקרטל מתאם את המחיר בו יימכרו שירותי העבודה למעסיקים באופן שיהיו גבוהים מהמחיר שהיה מושג במו"מ חופשי. קרטל פורח רק בחסות ממשלה.

יש ריכוזיות? אז מחוקקים חוק נגד ריכוזיות; יש שחיתות? אז נולד חוק נגד שחיתות. ואם יש בצורת – מחוקקים חוק נגד הבצורת. אפילו אם ממשלה מצליחה לזהות כשל, אז המענה הממשלתי בדרך כלל אינו מניב פיתרון.

סיפור הריכוזיות במשק הישראלי הוא אגדה שמקורה באידיאולוגיה ובססמאות מרקסיסטיות. זה פשוט לא נכון – זאת לא המציאות בישראל. יש "טייקונים" שצמחו ב"עשר אצבעות", יש שעשו הונם בחו"ל, ויש מתעשרי הייטק.

הריכוזיות במגזר העסקי נובעת מהתערבות המדינה בכלכלה. החוק יגביר ריכוזיות גרועה יותר - ריכוז כוח בידי הפוליטיקאים. הדרך לטפל בריכוזיות היא שוק חופשי יותר. לא הגברת הרגולציה ולא העצמת כוחם של פוליטיקאים.

שר האנרגיה הקודם הזהיר מ"מחסור בחשמל", השר הנוכחי וחברת החשמל טוענים שיש "עודף חשמל". מה שבטוח, כל משפחה בישראל תצטרך להכניס את היד לכיס ולשלם בערך 40,000 שקל לכיסוי החוב המצטבר של חברת החשמל.

בנק ישראל רואה עצמו ממונה על "יציבות" הבנקים – כלומר, הוא דואג לרווחים שהם גורפים כדי "להבטיח את יציבותם". הרגולטור אינו "ידידו של האדם" כפי שמטיפים לנו. במציאות, הרגולטור מבטיח את שוד הציבור.

גיא רולניק תורם לעיצוב השקפתם של מובילי דעה וגם מבטא את ההשקפה הרווחת של רבים בישראל, אלה שקצו בעיוותים הקיימים, אלה גם בחרו ביאיר לפיד. כוונתם טובה, אבל דרכם, למרבה הצער, תבטיח את המשך הדשדוש.

בנק ישראל הוא "האבא" של חוסר היעילות – של מאות עובדים מיותרים היושבים על משכורות עתק. מה בנק ישראל עצמו עושה למען "התייעלות"? מוציא מכתבים לבנקים להתייעל...

בנקים בישראל הם "כאילו בנקים". הם ארגוני פקידים הפועלים תחת ניהול ומרות בנק ישראל ביד רמה. באמצעות רגולציה קשיחה עד הפרט האחרון בנק ישראל מונע תחרות. שודדים את האזרח בחסות המונופול הממשלתי.