תשלום עבור נסיעה ברכב פרטי אל תוך גוש דן לא מייצג את "מחיר" השימוש בתשתית הכבישים, אלא מס. הגודש יימשך. עדיף מצב הגודש הקיים ללא מיסוי מאשר גם גודש וגם מיסוי.

"אגרת גודש" בגוש דן אושרה בקריאה ראשונה. המטרה: לכפות עלינו שינוי בהרגלי נסיעה ולאפשר לאחרים להגיע בנוחות לת"א. במה עדיפים "האחרים" עלינו? עובדי המגזר הציבורי יקבלו "תוספת גודש" בתלוש, סמכו על ועד העובדים – אבל אותי מאלצים לוותר על נסיעה במכוניתי. מה ההצדקה להעניש נהג שלא חטא?

בני גנץ אוסר על מכירת קרקעות ביהודה ושומרון בין אנשים פרטיים (אם הקונה יהודי). גנץ, כמו אנשי ממסד שלטוני לפניו, פוגע בזכות אדם בסיסית של בעל קרקע ערבי שחפץ לממש את קניינו למרבה במחיר.

סין ממירה את ההצלחה הכלכלית-תעשייתית לבניית צבא-על. זאת, במקביל למערכה לצמצום חופש הפרט. המדינה משתלטת על מגזר ההייטק והאינטרנט – בלימת עלי באבא הייתה "הצגת תכלית" לכל מגזר הטכנולוגיה ו"המתעשרים" בסין.

גל הניאו-מרקסיזם בעולם גורס כי מותר לבזוז את העשיר ממך ומגייס את כוחה האולטימטיבי של המדינה נגד גוגל. מסתמן כי גוגל נכנעה לפרוטקשן, ההמשך ברור. וזו רק התחלה.

חזית עולמית מתגבשת נגד תאגידי האינטרנט. גוגל ופייסבוק מראים סימני כניעה. במה "חטאו" התאגידים? 100 שנים לאחר המהפכה הקומוניסטית האם האידיאולוגיה המרקסיסטית שוב מנצחת?

רבים מדקלמים את מיתוס "פער התיווך" כגורם ליוקר. זה נוח, זה קליט. הטיעון נוח לפוליטיקאים ולחקלאים. רובם לא מבינים את מהות שרשרת השיווק: מהיצרן, אל הסיטונאי ועד למקרר בבית.

הממשלה אישרה בהתלהבות "יעדים" להפחתת פליטות פחמן עד 2050. לשמחת הסינים יצרני הפנלים הסולריים וקבלני ההתקנה המקומיים. "יעדים" לא עולים בינתיים כסף אבל תועלתם אפסית, כמו באירופה, הנזק – עצום.

הביקורת על "שנאת חינם" היא אמירה שכולה צביעות. השינאה שלך כלפי היא "שנאת חינם", אבל שנאתי אליך – מוצדקת.

מצפה רמון בכותרות. ראש המועצה המקומית פרסם מכתב התנגדות למימון "חודש הגאווה" במצפה. הוא לא מכיר בהם כ"קהילה". על מה המחלוקת ולמי מגיע תקציב ציבורי?