המטיפים ל"אנרגיה ירוקה" מתעלמים מ"פרט קטן" (ומעלימים אותו מהציבור). אי אפשר, בטכנולוגיה שקיימת כעת, לצבור כמויות גדולות של אנרגיה "ירוקה" (רוח או שמש). כאשר "אין רוח", או יש עננים (ואין שמש) – לא ניתן להשתמש "במלאים" של אנרגיה ירוקה. אז מתברר שיש "מחסור".

בארה"ב מתפתחים שני תהליכים אינפלציוניים: האחד "מונע" על ידי ממשל ביידן באמצעות חלוקת כסף נדיבה לציבור. "התהליך" השני מתודלק ע"י הבנק המרכזי – ומאפשר הגדלת הלוואות בריבית אפס לכל דיכפין.

מדוע "התהליך האינפלציוני" בארה"ב אינו תופעה כלכלית אלא "תהליך פוליטי"? הוא לא יסתיים לפני שינוי "המצב הפוליטי". וזה לא יקרה לפני התממשות אסון חברתי-כלכלי.

האם ה"תהליך האינפלציוני" באמריקה מבטא מצב כלכלי חולף שנגרם על ידי מגפת הקורונה החולפת? האם סיום הקורונה יעצור את עליות המחירים?

איך "מתבשל" תהליך אינפלציוני – עליית מחירים מתמשכת, ומה מתדלק את "התהליך"?

ביום בו פרצה המלחמה הודיעה הממשלה: "כוחותינו הודפים את האויב", האמת התגלתה בהמשך. עכשיו מבטיחים "המומחים" להדוף את אויב הקורונה בשבועות הקרובים.

"מומחים" בטלוויזיה מצטטים את "מקדם ההדבקה" R ופוליטיקאים אמורים לקבל החלטות לפיו. ואולי הערך R הוא חזיון תעתועים?  

מיוחס – יהודי שנשלח לאסוף תרומות עבור הקהילה.

מיוחס שחזר ממסע התרמות עבור הקהילה נשאל על ידי ראשי הקהילה כיצד צלח מסעו. אמר להם: הייתה הצלחה גדולה. בנסיעה הנוכחית קיבלתי את החלק שמגיע לי. בנסיעה הבאה תקבלו את החלק שמגיע לכם.

סקרי דעת קהל מבוססים על "מודל" לפיו אנשים מתנהגים כפי שהם "רגילים" להתנהג. משקל קבוצות האוכלוסיה השונות במדגם הוא חלק מ"המודל" של עורך הסקר. אבל אם חל שינוי קיצוני בהתנהגות – "המודל" משתבש ואת התוצאה נדע רק אחרי הבחירות.

שוק ההון הפרטי מסרב לממן את הפעילות של בנקים ושל ממשלת ספרד. הפוליטיקאים שוב בחרו להרוויח זמן בדרך ש"אינה עולה כסף" למשלם המיסים: הלוואה של 100 ביליון יורו בכסף מודפס מאוויר...