אנחנו שוכחים מי זו "המדינה", זו שאמורה למלא את התפקיד שאנחנו מייעדים לה. המדינה היא יעקב ליצמן וגבי אשכנזי, אריה דרעי ומשה בר סימן טוב; גם השכן ממול מהעירייה וגם האידיוטית מלמטה, זו שעובדת בבנק ישראל.

נתניהו הודיע על הזרמת כסף כדי "להתניע את המשק". זאת בנוסף לסכומים בהיקף דמיוני שכבר פוזרו. כמעט כולם מסכימים עם פיזור הכסף. אם יש ויכוח, הוא אינו על העיקרון. האם הרוב טועה?
גם "התרופה" לשבר הגדול של 1929 הייתה הזרמת כסף ממשלתי לכלכלת אמריקה. האם זה עזר?

"הגל הראשון", "הגל השני" – ההיסטוריה מלמדת שהאסון הכלכלי לפנינו. צריך מזל.

אמריקה השתגעה. שיגעון באמריקה מדביק לרוב את העולם – הנה הצעה לגרסה יהודית: נקים תנועה JLM – Jewish Life Matter – חיי יהודים חשובים. ננפץ את שער טיטוס ברומא לרסיסים (מחריב בית המקדש)!

מאי 1948: אינתיפאדה מתמשכת וקשה, יישובים במצור, מלחמה בדרכים. לחצים כבדים על בן גוריון לדחות את ההכרזה. העולם מתנגד, מדינות ערב יפלשו, "העיתוי שגוי". בן גוריון הכריז.

מיליוני מהגרים הגיעו לאמריקה, עניים ומדוכאים, נקלטו והצליחו ללא עזרת המדינה. השחורים זוכים לכל תמיכה אפשרית כבר 50 שנים. למה מצבם רק הורע?

התקשורת תוקפת את מספר השרים "חסר התקדים". לא מפריע להם שבמשרד החדש יעשו בדיוק את אותה "עבודה" מיותרת שנעשתה לפני כן במשרד הקודם אליו השתייכה "הפעילות".

משבר 1929 צריך להיות תמרור אזהרה וציון דרך בהיסטוריה הכלכלית ככשל הטרגי הבולט של מעורבות פוליטיקאים בכלכלה.

הנחשול הכלכלי שבאופק עלול להסתיים ב"תסמונת ארגנטינה" – משבר מתגלגל לאורך שנים. זו הזדמנות להתנער מבוץ העיוותים במשק, למימוש הפוטנציאל להיות מהמדינות העשירות בעולם.

הכלכלה הנאצית הוציאה לכאורה את גרמניה מהמשבר הכלכלי, ההוכחה: האבטלה חוסלה, האינפלציה נמנעה. הדרך: תכנון טוטליטרי ריכוזי, פיקוח על הסקטור הפרטי, הוצאות ממשלתיות עצומות, גירעון ענק. קיינס ניצח.