הצגת פריטית לפי תגיות: מדינת הרווחה

מיליוני מהגרים הגיעו לאמריקה, עניים ומדוכאים, נקלטו והצליחו ללא עזרת המדינה. השחורים זוכים לכל תמיכה אפשרית כבר 50 שנים. למה מצבם רק הורע?

העיתונות הכלכלית מתריעה על קריסה צפויה של הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי הוא הונאת פונזי לאומית וחייב לקרוס, אבל מוקדם מ"הצפוי".

קצבה חודשית של 20,000 שקל נטו לכל משפחה ענייה בישראל. זה הסכום שמתקבל אם מחלקים את כל תקציבי הרווחה למספר המשפחות העניות בישראל. 

הפנסיה התקציבית של עובדי המגזר הציבורי, היא הבטחה פוליטית. אין כסף ואין "קרן" כי העובדים לא הפרישו שקל ממשכורתם. מה קורה כאשר צריך לשלם פנסיה ואין כסף?

קשה לדעת כמה עניים באמת יש במדינת ישראל, קשה עוד יותר להגדיר "מיהו עני". ההגדרה של עוני יחסי על פי הסקרים של דו"ח העוני – מטעה.

בניגוד למיתוס המקובל: הממשלות הן שמשבשות את מנגנון "חלחול העושר" אל תחתית הפירמידה החברתית.

ה"צדק החברתי" שדורשים המפגינים עולה הרבה כסף. 

ומכיוון שכסף לא צומח על עצים בחצר הממשלה – צריך לקחת אותו ממישהו. וכך הגיעו גובי הביטוח הלאומי גם אל משה סילמן, שנדרש לשלם את חובו ל"מדינת הרווחה".

הממשלה תציג חוק להבטחת תשלום קצבאות הביטוח הלאומי בעתיד. חוק שייחייב לקיים את החוק... הדיון מעיד על הספק אם ממשלות בעתיד יקיימו את התחייבויות הביטוח הלאומי. מה שבטוח זה הכסף שגובים מאתנו בכוח היום.

אילו "מלחמה בעוני" הייתה תחום מדעי או עסקי – כבר מזמן היו מסיקים מסקנות נחרצות, זונחים את ה"מודל" ומנסים גישה שונה. ממשלות וראשיהן מתחלפים, תוכנית מחליפה את קודמתה - והעוני בשלו - מסרב להתנדף.

דו"ח העוני השנתי של הביטוח הלאומי חוזר ומדקלם מידי שנה את סיפור "העוני המחפיר" של ערבים וחרדים. קשקוש ללא קשר למציאות: 75% מתושבי בני ברק ו- 92% מהמשפחות הערביות בישראל גרים בדירה בבעלותם.