אנשים נוטים לאידיאליזציה של העבר – "פעם היה טוב". פעם, לפני שנים רבות, עובדי ציבור היו מופת. אז הנה תזכורת לא מלאה... איך שכחנו?

ההפגנות נגד ה"שחיתות" דומות להפגנות 2011 "נגד היוקר". האם יש מישהו "בעד שחיתות"? האם במדרכה הנגדית מפגינה קבוצה אחרת "בעד שחיתות"? האם יש מישהו "בעד יוקר מחייה"? זעם שמחטיא את הכתובת הנכונה.

כמידי שנה, מדינת ישראל חוגגת את "חג העוני" – הביטוח הלאומי מפרסם את דו"ח העוני. האות ניתן והתגובות הרגילות זורמות. שלל כותרות זועקות על 1.8 מיליון עניים, שמחציתם ילדים. על הניסים ועל הנפלאות של העוני הסטטיסטי.

רק בישראל ציינו כלי התקשורת את 40 השנים ל"הסכם השלום". במציאות אין שלום עם מצרים – יש עוינות חד-צדדית. המציאות הכלכלית במצרים אילצה את סאדאת להגיע לירושלים.

גרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה סבלה מאינפלציה מטורפת. המיתוס המקובל גורס כי מקור האינפלציה בפיצויי המלחמה הכבדים שהוטלו על גרמניה לאחר תבוסתה. רחוק מהאמת.

הבנקים המרכזיים בעולם מדפיסים טונות של כסף אבל אין אינפלציה. האמנם אין אינפלציה?  מה בולם את האינפלציה?

בנק ישראל מדפיס מיליארדי שקלים וכך גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם. הדפסת כסף אמורה לייצר אינפלציה, עליית מחירי מוצרים ושירותים. אז למה אין אינפלציה? 

בתקשורת מתווכחים איך לבזבז את "עודפי הגבייה" של מיסים. העובדה המדהימה היא שאין עודף, יש גירעון של מיליארדים בתקציב המדינה! 

הדרישה המקובלת שהמדינה צריכה להבטיח לכל אזרח "קיום בכבוד" אינה מוסרית. "קיום בכבוד"  על חשבון מי? על חשבון השכנים שלכם?

למה כמעט כולם בעד הנכים? רמז: זה קשור לשיטת המיסוי.