כגודל הציפיות, גדלה האכזבה מאי-תפקוד המדינה בעת מצוקה. התקשורת טוענת ל"טראומת הבגידה המוסדית". התנדבות וסולידריות מחליפים את האשליה בכוחה של המדינה. המיתוס כי המדינה היא האומנת של אזרחיה – שגוי ושקרי; מדובר בגוף שמתקשה לנהל מערכות מורכבות.

בסקרי אמון הציבור במוסדות מדינה – הצבא תמיד במקום הראשון. קיים פער עצום בין המציאות לבין תדמיתו. נבחן לאן תתדרדר חברה עסקית שתתפקד כמו שגרת העבודה בצה"ל.

האיום הפוטנציאלי של פגיעת הכנסת בזכויות הג'ינג'ים נישא בפי המוני מוחים. אבל מה יקרה אם שופטי בג"ץ, ולא הכנסת, הם שיפגעו בזכויות הג'ינג'ים? אבסורד?

ציבור המחאה שם לב, ממש רק לאחרונה... כי הוא שנושא בנטל הכלכלי של המגזר החרדי ולכן החרדים מוגדרים כ"אויב". המוחים והמנהיגים (גם בימין) אינם מבינים כי הבעיה היא "מדינת הרווחה" ולא החרדים.

עשרה משרדי עריכת דין "מובילים" פרסמו מודעה "לכולנו יש זכות לסבירות". התוכן – אוסף סיסמאות מנותקות מהמציאות. אם אלה מיטב הנימוקים שידידנו המלומדים הצליחו ללקט, אכן אין מקום ל"עילת הסבירות"!

סרטון "ויראלי" ברשתות, מתמקד באי-מימוש הבטחות של הליכוד במסגרת קמפיין הבחירות. האם זה תמיד רע שפוליטיקאים לא מקיימים הבטחות? אולי דווקא קיום ה"הבטחות" היה מזיק לרווחת הפרט בישראל?

פרופ' שלוה וייל, מומחית בנושא רצח נשים, ממליצה לאסור מכירה של סכינים גדולות. האם נדרש תואר אקדמי כדי להגיע למסקנות חכמות כאלה?

ביום הזיכרון הזה ננסה להבהיר, מזווית שונה, מדוע ניסיונות ליישום סוציאליזם מביאים בהכרח לעוני המוני לעם עליו נכפית האידיאולוגיה האדומה. העדר "מחירי שוק" למוצרים ולגורמי ייצור תחת שלטון סוציאליסטי מביאים בהכרח לקריסת הכלכלה.

בית המשפט העליון בהרכב מורחב יקבע אם מחיר הקוטג' היה "מופרז" בשנת 2011... עוד התערבות מיותרת של בג"צ בעניינים לא לו. מחר ידון בית המשפט אם המחיר שאתם דורשים עבור המכונית המשומשת שלכם אינו "מופרז".

המחלוקת על דרך מינוי השופטים היא בין השיטה הקיימת לבין רפורמה שמגדילה את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה. האם קיימת דרך אחרת? אולי כלל לא צריך וועדה לבחירת שופטים? קיימת גם דרך שלישית וזו אינה "פשרה".