.כחלון משרת את רצונה של קבוצה שטוענת "מגיעה לנו דירה" באמצעות פגיעה בזכות הקניין של אחרים

הרבה יותר מביורוקרטיה וחלם: למה בקשת היתר להרחבת רפת במושב נענית בדרישה להקטנת הרפת?...

כדרכנו, ה-1 במאי מצוין כיום זיכרון לקורבנות הסוציאליזם בעולם. למעלה מ-100 מיליון אזרחים נרצחו בדרך ל"הגשמתו". אין דרך להגשמת הסוציאליזם זולת רשע.

השיח הציבורי אצלנו עמוס בנושאי סרק. מתווכחים על צבע הכובע ולמי תהיה הסמכות לקבוע את הצבע, כאשר בכלל לא צריך לחבוש כובע.

"פעם היה טוב" – רבים מאיתנו ובתקשורת סובלים מהנטייה לאידיאליזציה של העבר, פעם אפשר היה לשכור דירה במחיר "שפוי". אז בואו ונראה איך היה "פעם". 

בכל דיקטטורה שמבוססת בהכרח על דיכוי והתעלמות מזכויות הפרט של קבוצות באוכלוסייה (או של כל האוכלוסייה) דואגים השליטים לעטוף חוקים ומהלכים בשמות "רכים" ושובי-לב – הפוכים למשמעותם המעשית.

צה"ל אולי "מפיק לקחים" אבל לא בנוי להטמעתם. למה אנחנו "קונים" את הבלוף?

מזיכרוני הרחוק, אני דולה כשלים דומים עקרונית לאלה שחושף מבקר המדינה: במבחנים בתיכון תמיד הגעתי למסקנה שחסר היה עוד יום אחד כדי להתכונן כראוי לבחינה. 

ה"פיתרון ההולנדי" למגורים בשכירות הוא דוגמא מובהקת של ניסיון סרק ממשלתי לנהל ענף כלכלי. הכשל אינו רק טכני – מחסור וביורוקרטיה, אלא גם בהשלכות החברתיות ובשחיתות העממית הנלווית.

חודורוב יצא לאמסטרדם וליקט "עדויות" באמצעותן הציג את אמסטרדם כמודל אידיאלי של דיור להשכרה. למען האג'נדה הסוציאליסטית מותר לעוות את המציאות.