הצגת פריטית לפי תגיות: מגזר ציבורי

רמ"י ונת"י הם גופים ציבוריים עם תקציב ענק ומאות עובדים. מידי פעם, מאז ומתמיד, נחשפות "פרשיות שחיתות" – גם בימים אלה. האם אפשר לבער את השחיתות?

זינוק מדהים וקבוע של מספר עובדי המדינה לעומת ירידה קבועה במספר עובדי התעשייה בארה"ב. 

הגזל החוקי: ועדי עובדים, שיושבים עם "היד על השאלטר" במוסדות ציבוריים וחברות ממשלתיות, סוחטים הטבות מפליגות ובלתי צודקות על חשבון שאר הציבור.

מבלי ששמנו לב, נולדה לעם ישראל ממש לאחרונה רשות לאומית חדשה. זו מתווספת אל מאות רשויות, מוסדות, וועדות ציבוריות – כולם שוחרי שלומנו, כולם דורשי טובתנו. האמנם?

שחיתות היא מאפיין יסודי של פעילות ממשלתית, כל ממשלה -  בארץ ובעולם. לכן,  אין לשאוף ליותר פעילות ממשלתית, ליותר פיקוח ממשלתי. האמונה הטפלה שפוליטיקאים פועלים למען האזרח - שגויה.

עופר עיני וההסתדרות פיטרו את וועד עובדי הרכבת ואת ראש הוועד גילה אדרעי. סוף, סוף אפשר לאמור שההסתדרות עשתה משהו למען מדינה.

לא יעזרו עוד 200 מיליון שקל אם אי אפשר לפטר כבאי בישראל, אם מנהל לא יכול להחליט כמה לשלם לכבאי מצטיין. הסוהרים נהרגו בגלל טעויות בשיקול הדעת של האנשים בשטח ו"בלגן המלחמה" - תוספת תקציב לא היתה משנה.

"ארגון ציבורי" הוא לרוב הונאה חוקית. כל ארגון כזה הופך מהר מאד לעסק פרטי של מנהליו ועובדיו הבכירים. את רשות השידור צריך לסגור ולא לפתוח מחדש.

מימון ממשלתי למחקרים מעלה חשש לשיקולים זרים - העברת כסף למקורבים ולביצוע מחקרי זבל. ממשלה לא צריכה לעסוק במדע. המדען הראשי מיותר לחלוטין, בדיוק כמו הרב הראשי.

זו הזדמנות פז לעשות קצת סדר ביחסי העבודה ולהפסיק את ההפקרות הזאת, בה קבוצות לחץ של עובדים (כביכול) מפרים את החוק אבל נהנים מחסינות "פועלית".