מוטי היינריך.
מוטי (מרק) היינריך, בוגר הטכניון בחיפה (הנדסה) ואוניברסיטת תל אביב ( מנהל עסקים MBA ).
חידת המוח החצוי – פרופ' עדה יונת
פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה, הצהירה שהיא הייתה משחררת את כל המחבלים הכלואים בישראל בלי שום קשר לגלעד שליט. פרופ' יונת הייתה מתקשה להגיע להישג מדעי אילו הייתה מיישמת כללי חשיבה כאלה במעבדה...
משחק הפירמידה של הממשלות
מייחסים את הסיבות למשבר הכלכלי לתאוות הבצע, לטעויות הבנק המרכזי, להעדר רגולציה ועוד. הכלכלה העולמית נמצאת במסלול בלתי נמנע אל קריסה. מדינת הרווחה היא משחק פירמידה שסופו להתמוטט. אירוע היסטורי.
רוצה את הג'וב? ספר לנו קודם מה שם משפחתך!
נֶפּוֹטִיזְם (על פי וויקיפדיה) הוא "כינוי לנוהגם של בעלי שררה להעדיף במינוי למשרות את קרובי משפחתם... או מכריהם, על פני אנשים אחרים". נפוטיזם אינו יכול לצמוח בעסק תחרותי...
ושוב: למה אנחנו נכשלים בהסברה
תפיסת ספינת הנשק האיראנית שהובילה נשק לחיזבאללה לא גרמה להתרגשות בעולם. וכמו בחידון התנ"ך המיתולוגי – הגענו ל"שלב השאלה הזהה": איפה ההסברה? את מלאכת ההסברה צריך להטיל על חברת פרסום ותדמית בינלאומית.
כמה אפשר לחסוך בתקציב הביטחון?
תקציב הביטחון הוא תמונת ראי של הסוויטה בה גר אהוד ברק במלון אינטרקונטיננטל בפריס בעלות של כ- 20 אלף שקל ללילה. תסמונת הסוויטה בפריס היא כפי הנראה הנורמה בתחומים רבים. כמה באמת ניתן לחסוך במערכת?
פסיקת בג"צ לביטול ה"כלא הפרטי" פוגעת בזכויות האדם של האסיר
ההחלטה מפגינה נתק מוחלט מהמציאות: בייניש חוששת שהכלא הפרטי עלול ”לפגוע בכבוד האדם של האסירים". זו בדיוק המציאות במערכת שבייניש ממונה עליה: כבוד האדם של האסירים נרמס בבתי הכלא הממשלתיים
דובאי: כאשר התאגיד הוא המדינה
דובאי נשלטת ע"י משפחת האמיר הענפה. חברות הענק כולן "ממשלתיות", כלומר של המשפחה. החלטות כלכליות מבוססות לרוב על "חזונו" של האמיר ומיושמות דרך מבוך האינטריגות בין המוני הנסיכים. המשפחה היא "המדינה"...
לא להיסחף בפאניקה: לא בטוח שכדור הארץ מתחמם באופן חריג
שלושה רבדים לדת ההתחממות שהפכה לפסיכוזה המונית: האמונה כי כדור הארץ מתחמם, ה"ידיעה" שהתהליך הוא מעשה ידי אדם, וה"תחזיות" לעתיד שחור. על מגדל השערות זה התכנסה ועידת קופנהגן לדון ב"צעדי בלימה מעשיים".
בזק: איך תרמה המדינה לרווח של 300% לחיים סבן
אין להניח שבפרק הזמן הקצר שסבן החזיק בבזק נתגלו מרבצי נפט מתחת למרכזיות בזק, או שפוטנציאל השוק של החברה התרחב פלאים. אפילו ההתייעלות הארגונית בחברה אינה ההסבר לקפיצת הערך.
כמה שווים נתוני החשבונאות הלאומית? יחס חוב-תוצר, לדוגמה
ככל שהחוב של המדינה גדול יותר ביחס לתוצר (שווי כל המוצרים והשירותים שמפיקים תושביה) – עתידה הכלכלי נחשב לרעוע יותר. האם אנחנו באמת יודעים את המספרים האמיתיים?