Skip to main content
הבלוג המרכזי

הסיפור המצויר מעמוד השער של "קו ישר" ניתן להורדה בפורמט PDF. "איך כלכלה צומחת ומדוע היא לא?". הקומיקס ממחיש איך קפיטליזם וחופש מאלצים את היזם שתמריצו רווח אישי, להעלות את רמת החיים של האחרים.

חוקים "מתקדמים" להגנת שוכרי דירות בשוודיה יצרו מחסור כרוני בדירות. הפיקוח הממשלתי על ההשכרה הרחיק את המשקיעים מהשוק וגרם למחסור מתמשך. הצעות חוק כאלו בישראל ידרדרו אותנו למצב דומה ולשוק שכירות שחור.

נתוני התוצר הלאומי (תמ"ג) מצביעים על צמיחת הכלכלה בארצות הברית. יש נתונים שונים סותרים בתחומי כלכלה רבים. אבל ייתכן שאין סתירה. אולי הכלכלה לא באמת צומחת כפי שמדווחים רשמית?

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בארצות הברית וגם הכנסות מעמד הביניים נמצאים במגמת ירידה מזה שנים רבות. למרות זאת, הנתונים הרשמיים מעידים על כלכלה צומחת.

יש כעת בעולם כ-59.5 מיליון פליטים (על פי דו"ח האו"מ). אחרי שנקלוט את 1000 הפליטים הסמליים שבוז'י הרצוג מציע, היכן יקלטו כל יתר 59 המיליון ו- 499 אלף הנותרים? האם יש פתרון ל"בעיית הפליטים"? 

 

הרבנות הראשית, הרבנים הראשיים והמועצות הדתיות - כפופים למדינה החילונית ומצהירים לה אמונים. אילו אליהו הנביא היה "איש של המלך אחאב" – האם היינו משאירים לו כיסא בליל הסדר? מי היה זוכר אותו בכלל?

קיימת מדינה ולה "משטרת תרבות". למשטרת התרבות כפופה "ועדת הטלוויזיה". תפקידה להחליט במה רשאים ההמונים לצפות בטלוויזיה בשנה הקרובה. בוועדת הטלוויזיה יושבים אנשים חכמים שיודעים מה טוב לעם הנבער.

פחמן דו חמצני אינו "גז מזהם". "נלחמים" בו כדי להציל את כדור הארץ מ"התחממות". מלחמה בלתי אפשרית הזויה רצופה בהטעיות ושקרים. מלחמה יקרה שתוצאתה המידית - הגברת העוני בגלל השקעות סרק.

אין דרך "להילחם בפערים" זולת משטר כפיה ופגיעה בחופש הפרט. משטר ממלאי טפסים לקצבאות ולהטבות. מי שמאמין בחופש הפרט ובזכותו ליהנות מפרי עמלו צריך לראות בפוליטיקאי שמכריז על "מלחמה בפערים" - סיכון אישי.

המודל הסוציאליסטי מתנגד לחופש הפרט, דוגל ב"חינוך העם" וב"הקרבה". האם מישהו בישראל מאמין שאלי ישי וכחלון יגיעו לעבודה בתחבורה ציבורית? האם לנשותיהם ולבאי ביתם לא "ישמרו" חניה כאשר הם מבקרים את אבא?

"מדענים" רבים עשו קריירה עשירה מהפצת נבואות זעם על סוף העולם, ונושא ההכחדה של מיני החיים (והאדם בכללם) הפך לנושא חביב עליהם. "ידיעות אחרונות" ונביאי חורבן מקצועיים בישראל מיהרו לקפוץ על העגלה.

אל מבחר המיתוסים הירוקים מתווסף מיתוס הערגה ל"מדינות אירופה הנאורות" – שם כולם רוכבים על אופניים. כמה רומנטי. ואם לא על אופניים, אז "כולם" נוסעים בתחבורה הציבורית, ובמיוחד ברכבת.

מכבש התעמולה הירוקה פונה אל הרגש בשקר מוצלח: "חשמל ירוק, נקי, מהשמש הוא חינם וטוב". אף אחד לא חושף כמה זה עולה באמת, והאם התועלת מצדיקה את העלות. המתקין אולי מרוויח, אבל לא מהשמש אלא מכספי משלם המסים.

המציאות מוכיחה שכמעט בכל מקרה בו ממשלות קבעו מה צריך להיות מחירו "הנכון" של מוצר, כמה לייצר או לייצא ואיזה רווח צריך להבטיח ליצרן או לקמעונאי – נגרמו נזק וסבל רב לאזרח מן השורה.

עמוד 39 מתוך 63