מאז אותה שבת, תוקפים רבים את מה שמכונה "הקונספציה השגויה של נתניהו" מול החמאס. כמעט כל ישראלי "יודע" כי הייתה קונספציה, היא רק של נתניהו – וזו הייתה שגויה.
חלפו כ-20 שנים של חיסולים ממוקדים, ומבצעים מלחמתיים נגד מדינת עזה, קשה לזכור ולהבדיל: "עמוד ענן" (נובמבר 2012), "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008), "צוק איתן" (יולי 2014), "שומר חומות" (מאי 2021), "מגן וחץ" (מאי 2023). בין לבין התמודדה מעטפת היישובים סביב מדינת עזה מול מלחמת התשה מתמשכת, בעצימות נמוכה יחסית, של ירי רקטות ובלוני תבערה. לאורך אותן כעשרים שנים התחלפו ראשי ממשלה: שרון, אולמרט, בנט, לפיד – וברוב התקופה בנימין נתניהו. גם שרי ביטחון התחלפו: שאול מופז, עמיר פרץ, אהוד ברק, משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בנימין גנץ, יואב גלנט.
הקונספציה
הקונספציה גרסה כי לצד הרתעה צבאית מתמשכת ניתן "לרסן" את החמאס אם נשפר את חיי אזרחי עזה. ממשלות ישראל אפשרו מעבר דולרים מקטאר, הנפיקו רישיונות עבודה בישראל, הזרימו חשמל לרצועה (תוך וויתור על תשלום מלא לחברת החשמל), התקיימו יחסי מסחר עם עסקים בישראל, נבנה אזור תעשייה משותף במחסום ארז שהכיל בשיאו כ-210 מפעלים ובתי מלאכה, אפשרנו טיפול רפואי בבתי חולים בישראל אפילו למשפחות בכירי החמאס ועוד. ההנחה הייתה שתושבי מדינת עזה "יתרגלו" לחיים טובים לצד מדינת ישראל, יפיקו תועלת כלכלית וחברתית – כך תובטח רגיעה יחסית לאורך זמן, נוכל להכיל ולנהל אירועים ביטחוניים בעצימות נמוכה – לא נעים, אבל לא נורא...
הקונספציה לא הניחה שתושבי עזה יהפכו ל"חובבי ציון". לכן, במקביל, נבנו אמצעי הגנה והתרעה כגון חסימת האפשרות לחדירה לישראל באמצעות מנהרות, מערך התרעה של תצפיות מאוישות ועוד.
נתניהו (וכל האחרים) לא השלו עצמם לגבי אופייה הרצחני של ממשלת עזה ושל האמונה והמטרה של הנהגתה – "פתרון סופי" לבעיית ישראל מהים עד לנהר. הקונספציה גרסה שיש לנהל את המציאות, לדחות מלחמה כוללת ובין לבין להלום לפעמים בפטיש ענק בחמאס כאשר הם "מגזימים".
לאורך אותם עשורים מתחדדת ההכרה אצל נתניהו, כי מדינה ערבית ביהודה ושומרון מסכנת את קיומה של מדינת ישראל, קל וחומר ישות מאוחדת שתשלוט ביהודה-שומרון-עזה גם יחד (עם "מעבר בטוח" חוצה ישראל). ישות כזאת תחלוש מהרי יהודה ושומרון בכינון כמעט ישיר על ליבה של מדינת ישראל מגדרה עד לחדרה כולל נתב"ג. נתניהו גם מבין שלנושא הפלסטיני לא קיים פתרון מעשי בעתיד הנראה לעין ובלשון עממית: "אין פרטנר" או כדברי פרשנים ו"מומחים": "אין אופק מדיני".
קונספציה משותפת לכולנו
מורה שמסמן לתלמיד שגיאה במבחן, רושם ליד הטעות את התשובה הנכונה. בטיעון של דוברים ומומחים כי הייתה קונספציה שגויה, חבויה הנחה כי המבקר יודע מה הייתה צריכה להיות ההתנהלות הנכונה מול החמאס.
מול נתניהו, בזמן אמת, לא עמד "מורה" שסימן לו במחברת "שגיאה" במדיניותו מול החמאס. איש מבין מאשימי נתניהו לא גרס בזמן אמת כי צריך לכבוש את עזה ולהשמיד את החמאס – לא בקואליציה, לא באופוזיציה ולא בתקשורת. גיא פלג, פרשן חדשות ערוץ 12, מבכירי מבקרי נתניהו, אמר בשיח ביקורתי על נתניהו (20/12/23 או בסמוך) – "לא מתפקידי להציע תוכניות".
לקונספציה היו שותפים רבים: החל בליברמן השותף לממשלת נתניהו בשנים 2013-2014 ועד לממשלת בנט-לפיד-גנץ בשנים 2021-2022. ממשלת "השינוי" של בנט-לפיד חזרה ואישרה את המימון הקטארי, אבל דרך מצרים שהעבירה דלק וסחורות לעזה במימון קטאר; מצג שווא של הפסקת הסיוע. כמעט איש לא התריע או הציע קונספציה חלופית שגם מציגה מענה סביר לתוצאה המלחמתית הצפויה לניתוק המימון מקטאר. לא ידועה עמדה שונה שצמרת צה"ל הציגה, לא ראשי מוסד, לא שב"כ. קשה אפילו למצוא התבטאות יחידה שהציעה לנתק את קטאר, ולפלוש מיד לעזה "להשמדת תשתיות החמאס".
סיכום מייצג של הקונספציה של כל "תושבי ישראל", ללא הבדל דת-מין-גזע, ניסח היטב עמוס הראל (2018) – מבכירי כתבי עיתון "הארץ" שאינו חשוד באהדה לנתניהו.
לא קשה לדמיין את הסערה, הסרבנות המאורגנת וההפגנות בישראל אילו נתניהו היה מקבל החלטה לפני 5 או 10 שנים על מלחמה כוללת בעזה שתוצאותיה היו דומות למצבנו היום בזמן כתיבת כתבה זו.
כדי "להשמיד את תשתיות החמאס" לפני 5 או 10 שנים הייתה נדרשת מלחמה כוללת, לא פחות. בהנחה שנתניהו היה מצליח "לשכנע" את הקואליציה ואת מערכת הביטחון ליזום מלחמה. כלום קיים ספק כיצד היו מגיבים בתקשורת, באקדמיה, ברשתות ומומחי ביטחון ל"מלחמת נתניהו"?
כדי לפתוח במלחמה ולשים קץ לקונספציה שסינדלה מדינה שלמה, ימין ושמאל כאחד, נדרשו 1,400 הרוגים וחטופים. ללא הקורבנות, היינו ממשיכים לשגות בפנטזיות ומתעוררים בעתיד רק לאחר 10,000 קורבנות.
באחד מהראיונות אמר נתניהו כי "לא הייתה לגיטימציה" למלחמה יזומה בעבר. ואכן, לא הייתה לגיטימציה צבאית, פוליטית וגם לא עממית. ישראל אינה ייחודית במלכודת מסוג זה. אמריקה הצטרפה למלחמת העולם השנייה רק לאחר התקפת הפתע היפנית על פרל הארבור למעלה משנתיים לאחר פרוץ המלחמה. נדרשו 2,500 הרוגים אמריקנים לשינוי הקונספציה. המלחמה בטרור האיסלאמי של אל קאעידה ודאע"ש לא פרצה לפני שארה"ב סבלה למעלה מ- 3,000 קורבנות בפיגוע התאומים. ישנן דוגמאות היסטוריות נוספות.
להדביק לנתניהו את הקונספציה שהייתה נחלת "כולם" זו רשעות פוליטית לגיטימית – במקרה הטוב; מיקוד האשמה בנתניהו ייצור מסך עשן שעלול לשבש את חשיפת השותפים לקונספציה ולמחדל הצבאי שאין בו ספק.
מוטי היינריך
הערה: הקונספציה השנייה של נתניהו, שלא הייתה נחלת כולם, "עדיף חמאס בעזה מאשר הרשות הפלסטינית" – בכתבה נפרדת.