כתבות בלוג

עשרה משרדי עריכת דין "מובילים" פרסמו מודעה "לכולנו יש זכות לסבירות". התוכן – אוסף סיסמאות מנותקות מהמציאות. אם אלה מיטב הנימוקים שידידנו המלומדים הצליחו ללקט, אכן אין מקום ל"עילת הסבירות"!

המחלוקת על דרך מינוי השופטים היא בין השיטה הקיימת לבין רפורמה שמגדילה את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה. האם קיימת דרך אחרת? אולי כלל לא צריך וועדה לבחירת שופטים? קיימת גם דרך שלישית וזו אינה "פשרה".

מאז קום המדינה הורשעו לפחות 24 פוליטיקאים רמי-דרג (ח"כים, שרים) בעבירות שחיתות וגניבה של "כספי ציבור", המספר אינו כולל לפחות 60 ראשי ערים. ספר שפורסם (2012), מציג 95 אנשי ציבור שהיו מעורבים בשחיתות לפני שנות ה-90.

כלפי מי הייתה "הפרת אמונים"? קבוצת "רק לא ביבי" – לא רחשו לו "אמונים", הם מעולם לא האמינו למילה מפיו. רק החלק בעם שתמך בנתניהו ורחש לו אמונים רשאי להתאכזב – אך הם ממשיכים להצביע "רק ביבי". אז אין "הפרת אמונים"!

משטרת ישראל אינה אשמה בלעדית בחוסר הביטחון של האזרח וברמת הפשיעה אליה הורגלנו. מה צריך לקרות כדי שאזרחים יהיו מוגנים מאלימות? לפניכם מתווה חדש.

חוקים רבים מתיימרים "להגן על הציבור" אך יישומם גורם לרוב לנזק ותורם להתייקרות החיים בישראל.

כולם משבחים את החוק "החברתי" החדש האוסר צריכת שירותי זנות. אנחנו לא שותפים להתלהבות. רשות הדיבור לסאמאר – זונה בדואית מתל אביב.

עתידה של סדרת הילדים המצליחה "או-בוי" נטחן בבית המשפט כבר שנתיים. פסק הדין היה יכול להיות מהיר ופשוט במדינת חופש. אבל כאשר מעורבת רגולציה ואידיאולוגיה אישית (נפוצה) של השופטים...  

בית הדין לעבודה פסק למי הלקוח משלם את הטיפ ומדוע נותנים טיפ. למה המדינה צריכה בכלל להתערב? 

מדובר בסוג "הונאה" שאינה מוגדרת בספר החוקים. מילצ'ן רשאי בהחלט למחות נגד נתניהו בזו הלשון: "הבנתי שתעזור לי... נתתי לך מתנות כדי שתעזור לי... דפקת אותי ולא קיימת את חלקך במה שאני פירשתי כהבנה בינינו".

גבר שנזקק לשרותי זנות צפוי לקנס ואף למאסר – האם נדרשת התערבות המדינה במקצוע העתיק?

מדוע התעלמו הציבור והתקשורת מדברי שרת המשפטים איילת שקד: "עודף החקיקה... פוגע בחופש"?

הרשעתו של דרעי וריצוי העונש אינם מעלים או מורידים מחטאו להשקפתנו. דרעי אינו שונה מכל שותפיו במערכת הפוליטית בין אם נתפסו או לא, בין אם הורשעו או זוכו.

קשה לבקר את שופטי בית המשפט המחוזי, כנראה שפסיקתם מעוגנת בכללי המשחק המקובלים במערכת החוק. אבל, גם אם נקבל בהבנה את הכרעתם, לא נוכל להימלט מלהאיר את המשתמע מדבריהם.

החוק יהפוך אלפי ישראלים נוספים לעבריינים. במסווה של "טובת הציבור" הולך ומצטמצם חופש הפרט. הדרישה ההמונית לזנות לא תיעלם. צפויה עלייה במחיר שירותי הזנות בגלל הצורך באבטחה והגנה נגד שוטרים ומלשינים.

שופטת מחוזית פסקה כי על הבנקים מוטלת אחריות לפעילות הפיננסית ולסיכונים שלוקחים לקוחותיהם. אם לקוח פועל באופן שגורם לו להפסיד את כספו, על הבנק לנקוט פעולות מניעה כאילו היה אפוטרופוס שלו. הציבור ישלם.

האם יש למדינה זכות לאלץ חברה מסחרית לפענח מסרים פרטיים מוצפנים של לקוחותיה? האם חברת אפל צריכה להפקיד בידי המדינה "מפתח" גישה למידע פרטי?

נראה שהכול כבר נכתב על פסק הדין בעניין אולמרט, ובלחץ האירועים האחרים כבר הספקנו כמעט לשכוח את ראש הממשלה לשעבר... אבל בכל זאת...

ביטחון פנים וביטחון חוץ הם מהשירותים המעטים שהמדינה צריכה לספק לדעתנו. משטרת ישראל אינה מעזה לטפל בבדואים שפולשים לקרקעות מושבים וקיבוצים, גונבים בקר וציוד חקלאי. צעירים יהודים "לקחו את החוק לידיים".

בארה"ב נרשמת ירידה ניכרת בפשיעה אלימה. קרימינולוגים מתקשים להסביר את התופעה. ההסבר המקובל הוא שעוני ומשבר כלכלי מעודדים פשע - אז למה אין עליה בפשיעה? ייתכן שההסבר הרבה יותר פשוט.

אייטולה חומייני (וממשיכו חאמיניי) מינה את עצמו ל"סמכות מוסרית עליונה" במדינה, וכל החלטה, מעשה או מינוי של ממשלת איראן כפוף לאישורו. מי הגוף השלטוני בישראל שלקח על עצמו סמכויות דומות מבלי שנבחר לכך?

מה יש לחקור בפרשת הרב דב ליאור? החשוד כתב, חתם ואינו מכחיש. אם יש בדבריו עבירה על פי החוק הקיים - צריך להגיש תביעה. נעשה שימוש מיותר במשטרה במקרה זה.

אם המדינה מעורבת בנושאים שאינה צריכה לגעת בהם – אין להתפלא ששופט נדרש לסוגיות שאינן מעניינו - סוגיות של טעם, ריח ואידיאולוגיה. לכן חשוב כיום "הרקע האידיאולוגי" של השופט. הנה דרך אחרת לבחירת שופטים.

בג''ץ דן בכובד ראש אם להשוות את ההקצבה מהמדינה שמקבלים ספורטאים נכים אל ההקצבה שמקבלים ספורטאים אולימפיים [בריאים]. בג''ץ מתעסק בשטויות!

ניתוח מקיף בנושא הפרטת בתי הכלא. הארת הנושא מזויות שאינן נדונות בתקשורת. החלטת בג"צ מציגה רקע אידיאולוגי זהה של שופטיו לפיו בעלות פרטית ומניעי רווח - פסולים. החלטה שמנותקת מכל תבונה מעשית.