כתבות בלוג

מעת לעת מצטבר לחץ פוליטי להעלאת "שכר המינימום". מדובר בקצבה "חברתית" כמו כל קצבה אחרת שהמדינה משלמת. למה המעסיק נדרש לשלם ולא המדינה?

עשור של שגשוג מתמשך במשק יוצר "עודפים" במטבע חוץ. שער הדולר אמור היה לרדת אפילו ל-2 ₪ לדולר. מחירים אמורים היו לצנוח. בנק ישראל בולם מלאכותית את התחזקות השקל ומונע את הוזלת עלות המחיה בישראל.

הנחשול הכלכלי שבאופק עלול להסתיים ב"תסמונת ארגנטינה" – משבר מתגלגל לאורך שנים. זו הזדמנות להתנער מבוץ העיוותים במשק, למימוש הפוטנציאל להיות מהמדינות העשירות בעולם.

לרוב "הירוקים" אידאולוגיה פשוטה ובלתי מציאותית: נגד הכול. נגד פיתוח ובנייה, נגד כל כביש, שכונה חדשה או מפעל. נגד שיפור באיכות החיים או רווחת האדם. הם בעד הטבע והצפרדעים אבל נגד האדם – האנשים ג'יפה, הטבע קדוש.

חוקים רבים מתיימרים "להגן על הציבור" אך יישומם גורם לרוב לנזק ותורם להתייקרות החיים בישראל.

אירופה נגד פייק-ניוז? למי שייך המידע עלינו? רגולציה חדשה באירופה תאפשר לכל אירופאי להחליט מה המידע שייאגר עליו, לערוך או למחוק אותו. האם הסקטור העסקי יכול בכלל לעמוד בגזירה?

פקידי אירופה, שונאי תאגידים (בייחוד אמריקאים), קנסו את גוגל ב-5 מיליארד דולר. כל אירופאי צדקני חופשי להסיר אפליקציות של גוגל, אבל מורשת סוציאליסטית של שנאת הצלחה – גוברת. בייחוד אם המצליח גם מתעשר.

משאל עם בשווייץ: בעד או נגד רעידת אדמה בנקאית. רפורמה שתמנע מבנקים לייצר כסף באמצעות מתן אשראי.

אסון השיטפון בנגב והדרישה למינוי רגולטור לטיולים, מעלה את השאלה: ומה עם מדורות ל"ג בעומר? "למה לחכות לאסון הבא"?

אף אחד לא מטיל ספק, אם המשימה שהוטלה על רשות ההגבלים בכלל ניתנת לביצוע על ידי פקידי מדינה? ריכוז הכוח בידי רשות ההגבלים מסוכן יותר מהנזק הפוטנציאלי שבמונופול פרטי. 

20,000 עמודים הכיל ספר התקנות הפדרליות בארצות הברית בשנת 1960. כיום הספר מכיל כ- 185,000 עמודים. טראמפ החליט לבטל את רגולציית היתר. והיכן ישראל בדרוג הרגולציה העולמי? 

בנק ישראל מדפיס מיליארדי שקלים וכך גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם. הדפסת כסף אמורה לייצר אינפלציה, עליית מחירי מוצרים ושירותים. אז למה אין אינפלציה? 

חברה ממשלתית מתקשה להרוויח כסף אפילו מזיכיון שעבור יזם פרטי הוא "באר מזומנים". עוד מפעל ממשלתי כושל, אחד מרבים בהסטוריה הכלכלית של ישראל.

היו היה פעם קיבוץ שרצה להשכיר מבנה תעשייתי גדול והסתבך בביורוקרטיה מטורפת. הכלוב הביורוקרטי שעוטף אותנו ובולם את העלייה ברמת החיים.

אנחנו מרבים, בצדק, להתלונן על יוקר החיים בישראל – אבל בעבר המצב היה גרוע בהרבה. יוקר החיים בישראל בעבר הלא-רחוק הרקיע שחקים. אפילו מצלמה ומזגן הוגדרו רשמית כ"מוצרי מותרות". איך ירדו המחירים מאז שנות השבעים ומה צריך לעשות לצניחה נוספת של מחירים?

מבלי ששמנו לב, נולדה לעם ישראל ממש לאחרונה רשות לאומית חדשה. זו מתווספת אל מאות רשויות, מוסדות, וועדות ציבוריות – כולם שוחרי שלומנו, כולם דורשי טובתנו. האמנם?

קרטל שוק העבודה פועל באמצעות "תיאום מחירים" להעלאת מחירי המוצרים בישראל. הקרטל מתאם את המחיר בו יימכרו שירותי העבודה למעסיקים באופן שיהיו גבוהים מהמחיר שהיה מושג במו"מ חופשי. קרטל פורח רק בחסות ממשלה.

ידיעה זניחה בעיתון מדגימה את "הבאג הדמוקרטי": פגיעה בזכויות הפרט לטובת קבוצת לחץ. והפעם - לחצים פוליטיים של מסעדות באילת לביטול מבצעי "הכול כלול" בבתי המלון.

"טייקונים" ראציונלים לכאורה תורמים מיליוני שקלים לרבנים פופולאריים כמו פינטו ואיפרגן, שהם בעצמם "טייקונים קטנים" (מוערכים בעשרות מיליוני שקלים). הם מעידים גם על "התייעצויות עסקיות" עם רבנים.

משרד האנרגיה מסבסד החלפת מקררים ישנים בחדשים עד ל-30% מעלות מקרר חדש - כדי לחסוך באנרגיה. להתערבות ממשלתית בכלכלה יש תמיד תוצאות בלתי צפויות "מפתיעות" כי העם חכם מפקידיו.

ל"מאפיה" בנמל אין צורך ב"חיסול חשבונות" עם יריבים בעזרת מקלעים, או יציקת מתחרה בעומק בטון של יסודות בניין... אין להם יריבים ומתחרים – הממשלה במסגרת חוקי העבודה דואגת לביצור מונופול "העבודה המאורגנת".

4% מסכום הקרן הלאומית יוקצו למטרות "מועילות" שהממשלה תחליט עליהן. "מטרות מועילות" הן קוד מקובל לחלוקה על פי מפתח פוליטי. האוצר רצה לנהל את הכסף, גם בנק ישראל רצה – פישר ניצח. איך לנהל את הקרן הלאומית?

מידי פעם אני מקבל מיילים ששואלים מדוע אין באתר פרק על יחסי עבודה וזכויות עובדים. ערב השבתת המשק (בזמן העלאת הכתבה השביתה עדיין לא "סופית") הוא עיתוי ראוי לפרסום תקצירו של פרק עתידי.

סיפור הריכוזיות במשק הישראלי הוא אגדה שמקורה באידיאולוגיה ובססמאות מרקסיסטיות. זה פשוט לא נכון – זאת לא המציאות בישראל. יש "טייקונים" שצמחו ב"עשר אצבעות", יש שעשו הונם בחו"ל, ויש מתעשרי הייטק.