כתבות בלוג

כדי "להשמיד את תשתיות החמאס" לפני 5 או 10 שנים הייתה נדרשת מלחמה כוללת, לא פחות. גם ניתוק הכסף מקטאר היה מתדרדר למלחמה. אף אחד בקואליציה, באופוזיציה, בתקשורת ובממסד הבטחוני לא היה תומך במלחמה יזומה כזאת.

האיום הפוטנציאלי של פגיעת הכנסת בזכויות הג'ינג'ים נישא בפי המוני מוחים. אבל מה יקרה אם שופטי בג"ץ, ולא הכנסת, הם שיפגעו בזכויות הג'ינג'ים? אבסורד?

עשרה משרדי עריכת דין "מובילים" פרסמו מודעה "לכולנו יש זכות לסבירות". התוכן – אוסף סיסמאות מנותקות מהמציאות. אם אלה מיטב הנימוקים שידידנו המלומדים הצליחו ללקט, אכן אין מקום ל"עילת הסבירות"!

המוני המוחים ורבים אחרים חוששים מ"הרס הדמוקרטיה", מפגיעה קשה בזכויות הפרט. מהן אותן "זכויות הפרט" שפגיעה בהן כה מפחידה המונים? "קופסא שחורה" – אף אחד לא מדבר! 

ושוב עולה השאלה: מה צריכה להיות המטרה המרכזית של "המבצע הבא" בעזה, מן הסתם מול חמאס? הנה רעיון חדשני ברוח "קו ישר" – היש היתכנות לרעיון?

ממשלת השינוי הזמינה עוד 3 צוללות "מיותרות" מגרמניה, ובעלות כפולה. 3.5 מיליארד ₪ לחתיכה – הון תועפות. לצה"ל יש הוצאה יקרה יותר: אילו הרמטכ"ל וחבריו היו מוותרים על "תוספת הרמטכ"ל" לפנסיה השמנה, אפשר היה לקנות כל שנתיים צוללת גרמנית משוכללת, חדשה מהניילונים... רק מ"התוספת"...

סין ממירה את ההצלחה הכלכלית-תעשייתית לבניית צבא-על. זאת, במקביל למערכה לצמצום חופש הפרט. המדינה משתלטת על מגזר ההייטק והאינטרנט – בלימת עלי באבא הייתה "הצגת תכלית" לכל מגזר הטכנולוגיה ו"המתעשרים" בסין.

חזית עולמית מתגבשת נגד תאגידי האינטרנט. גוגל ופייסבוק מראים סימני כניעה. במה "חטאו" התאגידים? 100 שנים לאחר המהפכה הקומוניסטית האם האידיאולוגיה המרקסיסטית שוב מנצחת?

הביקורת על "שנאת חינם" היא אמירה שכולה צביעות. השינאה שלך כלפי היא "שנאת חינם", אבל שנאתי אליך – מוצדקת.

השאלה מתבקשת מעת לעת: האמנם נחוץ "נשיא מדינה" כדי למלא את התפקידים שהחוק מטיל על הנשיא? האם לא ניתן למלא אותם, ככתבם וכלשונם, ע"י גורם שלטוני קיים אחר? הבה נראה...

האם ה"תהליך האינפלציוני" באמריקה מבטא מצב כלכלי חולף שנגרם על ידי מגפת הקורונה החולפת? האם סיום הקורונה יעצור את עליות המחירים?

היחס לפרט כחלק מקבוצה וכקורבן של נסיבות חברתיות גרר את תסמונת האחריות האישית הפוחתת, את הסלחנות וההכלה לאלימות. "קו ישר" קורא לאמנה חברתית חדשה. יזהרו הפורעים – לא השוטרים, לא המתגוננים.

יאיר לפיד טס לאמריקה "לחופשה" – 6 ימים, ללא אשתו. חופשה זה לא... אז מה כן? פגישת "ארבע עיניים" מסוג זה, נועדה רק לנושא שמסוכן לכתוב במייל או לומר בטלפון.

קנה המידה ה"אובייקטיבי" להצלחת פוליטיקאי בתפקידו הוא כל אירוע במהלך כהונתו שמקובל לפרשו כ"חיובי". אם כך, הרי שלפי אמות המידה המקובלות – תקופת נתניהו היא הצלחה מסחררת בתחומים חשובים ורבים.

בין אם מאמינים שהבחירות האחרונות "נגנבו" ובין אם לאו, וגם אם אתם מאמינים שהיו כשרות – ברור שמערכת הבחירות האמריקנית בלתי אמינה לחלוטין, ממש מזמינה זיופים. אין ספק בנקודה זו. יש סיבות לכך.

ראו עדכון בסוף הכתבה.

זה אינו מאמר תעמולה לטובת נתניהו. לשוחרי מדינת החופש והקפיטליזם בישראל היו סיבות טובות להאמין שנתניהו יביא לתפנית חדה במאפיינים הסוציאליסטים של ישראל. למרבית האכזבה, ביבי כראש ממשלה לא דמה לנתניהו כשר אוצר, אפילו לא ברטוריקה.

 פלא הקורונה הישראלי: לאחר שני סגרים, אנחנו במצב טוב מאשר 41 מדינות "נאורות" מבחינת מספר המתים היחסי. אפילו טוב משווייץ. טוב ממדינות שלדעת "המומחים" אצלנו, עשו "הכול נכון"

רבים תוהים כיצד יתכן ש"הדמוקרטיה הגדולה בעולם" מתקשה לקיים בחירות באופן ברור ומקובל על כל האזרחים? האם יתכן שישראל, בה ממשלות מתפרקות כל שני וחמישי – עושה את זה טוב מהאמריקאים?

 הסקרים מעניקים לג'ו ביידן פער משמעותי בדרך לניצחון בבחירות – האם יש לטראמפ סיבה לאופטימיות?  האם השמאל הקיצוני מסייע לטראמפ?

הביקורת נגד "מדיניות הקורונה" היא בעיקר טכנית: סגר? כן או לא, לימודים? מתי חוזרים. מעטים מתייחסים להיבט הפגיעה בזכויות הפרט. האם מגיפה מצדיקה פעולות כפייה מצד המדינה בשם הגנה על "הזכות לחיים"?

הפוליטיקאים שבויים במלכודת האמונה ב"תפקידה של המדינה" ומחויבים "להילחם" בקורונה. זאת למרות שבינתיים אין דרך מוכחת מדעית איך נלחמים. פוליטיקאי לא מסוגל להודות "אנחנו לא בטוחים... לא ממש יודעים, משערים, מנסים".

דינמיקה של משבר כלכלי שכמעט ואינו ניתן לעצירה. פוליטיקאים מנסים לדחות את הקריסה באמצעות חלוקת מאות מיליארדים. ימין או שמאל בשלטון – את מה ש"צריך לעשות" הם לא יעשו...

תקרית בבית המשפט... האם זה נאות פוליטית?

נתניהו הודיע על הזרמת כסף כדי "להתניע את המשק". זאת בנוסף לסכומים בהיקף דמיוני שכבר פוזרו. כמעט כולם מסכימים עם פיזור הכסף. אם יש ויכוח, הוא אינו על העיקרון. האם הרוב טועה?
גם "התרופה" לשבר הגדול של 1929 הייתה הזרמת כסף ממשלתי לכלכלת אמריקה. האם זה עזר?

ניו יורק המומה מהביזה וההרס, אך הניו יורק טיימס שמזוהה עם השמאל הדמוקרטי בחר להציג "מפגינים שלווים" ו"שוטרים רעים". העיתון, בבעלות יהודית, השתדל גם להסתיר את שואת היהודים באירופה.