Skip to main content
הבלוג המרכזי

קנה המידה ה"אובייקטיבי" להצלחת פוליטיקאי בתפקידו הוא כל אירוע במהלך כהונתו שמקובל לפרשו כ"חיובי". אם כך, הרי שלפי אמות המידה המקובלות – תקופת נתניהו היא הצלחה מסחררת בתחומים חשובים ורבים.

עוד לפני הקורונה: השוואות בינלאומיות מציגות תמונה שגויה ומטעה. כרזות בהפגנות מבססות את מיתוס "ההרעבה השיטתית של המערכת".

מדינות כופות על משלמי המיסים להעביר טריליוני דולרים "להצלת כדור הארץ". מעת לעת אנו מצביעים על הטרוף העולמי שכולם מיישרים אתו קו. נחשול הדת החדשה אינו מדע, אינו הנדסה – נתק מהמציאות – למען "היעדים".

לאורך שנים, היצואנים מזהירים כי ירידת הדולר תוביל לפיטורים ולקריסת המשק. במציאות – השער יורד, היצוא עולה, והמשק משגשג. בנק ישראל הוא ועד העובדים של "היצואנים". בדרך, מייקרים לנו את חיי היום-יום.

המוני אזרחים תמיד יצירתיים מחוקי השלטון. תמיד ימצאו את ה"קומבינה" בסבך התקנות המגבילות. ובעיתונות הכלכלית – "מופתעים" מביצועי הכלכלה בצל הקורונה...

קבוצות "מהפכניות" דורשות "אפס פליטות פחמן". ממשלות נלחצות ומאשרות חוקים. הדרישה: "עולם ישן נחריבה" ומעבר לאנרגיה ירוקה. במציאות לא קיימת "אנרגיה ירוקה" – לכן מתקדמים רק ל"נחריבה". היינו בסרט זה במאה ה-20 – הקומוניזם הצליח להחריב ולחסל.

גזענות חדשה מתפשטת בארה"ב בכסות של "אפליה מתקנת". במסגרת השיח החדש – לבן מייצג רוע, העסקת גברים מחייבת התנצלות, ולהיות "שמן" זה "הבריא החדש". 

בין אם מאמינים שהבחירות האחרונות "נגנבו" ובין אם לאו, וגם אם אתם מאמינים שהיו כשרות – ברור שמערכת הבחירות האמריקנית בלתי אמינה לחלוטין, ממש מזמינה זיופים. אין ספק בנקודה זו. יש סיבות לכך.

על פי תכנית "כנסת 2040" צפויה פעלתנות-יתר של הכנסת: אלפי חוקים חדשים, הידוק מתמשך של רגולציה, הצרת חופש האזרח. וזאת, כדי למלא את עיקר תפקידה: הסדרת הפגיעה בזכויות הפרט.

עשור של שגשוג מתמשך במשק יוצר "עודפים" במטבע חוץ. שער הדולר אמור היה לרדת אפילו ל-2 ₪ לדולר. מחירים אמורים היו לצנוח. בנק ישראל בולם מלאכותית את התחזקות השקל ומונע את הוזלת עלות המחיה בישראל.

חמישי, 17 דצמבר 2020 19:43

אשליית האנרגיה המתחדשת

נניח שהיסטריית האקלים מוצדקת והאדם הוא הגורם להתחממות – חייבים להציל את כדור הארץ. צריך להגיע לאפס פליטות דו תחמוצת הפחמן. חישוב כמותי מראה כי שמש ורוח אינם מסוגלים לספק את צרכי האנרגיה שלנו, וההשקעה בהם היא בזבוז הגובל בחוסר שפיות.

בשפל הכלכלי הגדול (1931), הקים אל קפונה, המאפיונר משיקגו, בתי תמחוי לארוחות חינם לעניים. ראו איך תורמים היום מזון בטקסס, אבל השמאל מתנגד לסולידריות.

ראו עדכון בסוף הכתבה.

זה אינו מאמר תעמולה לטובת נתניהו. לשוחרי מדינת החופש והקפיטליזם בישראל היו סיבות טובות להאמין שנתניהו יביא לתפנית חדה במאפיינים הסוציאליסטים של ישראל. למרבית האכזבה, ביבי כראש ממשלה לא דמה לנתניהו כשר אוצר, אפילו לא ברטוריקה.

איזו שמחה תתחולל בחוגים רבים. חיבוקים ונשיקות. הישג שלא היה כמותו. נתניהו הולך הביתה. המסה וההתמדה בהפגנות שברו את נתניהו. הייתם מאמינים? נניח לרגע שכך יהיה. ראו מה יקרה בבוקר למחרת.

עמוד 4 מתוך 63