"מיגור העוני", "קיום בכבוד", "השכבות המוחלשות", ושקר "המוני הרעבים בישראל"
מוטי היינריך.אין שום כבוד בחיים על חשבון אחרים בכפייה. כלל לא חשובה ההגדרה של "קיום בכבוד" – לאף אחד אין זכות לכפות על שכנו שיממן את חייו, גם אם השכן עשיר. חוקי הכפייה של מדינת הרווחה המודרנית אינם מוסריים.
כעת מסתבר ההפסד של משלם המסים האמריקאי מפרשת "הצלת" ענק הרכב ג'נרל מוטורס ב-2009. אין הצדקה לקחת כסף מאזרחי המדינה ולהעבירו לעובדי GM להצלת משכורותיהם המופלגות. לא מן הנמנע שתידרש "הצלה" נוספת בעתיד.
רבים טוענים שסטלין "עיוות וסילף" את הרעיון הקומוניסטי. אבל, אין דרך אחרת ל"הגשמת" המרכסיזם על גווניו, אלא באמצעות הפעלת כוח ופגיעה בחופש הפרט. וכדי שאנשים לא יברחו - צריך לסגור את הגבולות.
שר האנרגיה הקודם הזהיר מ"מחסור בחשמל", השר הנוכחי וחברת החשמל טוענים שיש "עודף חשמל". מה שבטוח, כל משפחה בישראל תצטרך להכניס את היד לכיס ולשלם בערך 40,000 שקל לכיסוי החוב המצטבר של חברת החשמל.
בית ספר יוקרתי לא מוצא חן בעיני הסוציאליסטים הדוגלים בשוויוניות. לדידם, כולם צריכים להיות עניים במידה שווה, לסבול ממחסור בהשכלה גבוהה ולקבל שירותים (לא לקנות) ממוסדות ממשלתיים בזבזניים ומושחתים.
קשה להילחם במבול הסיסמאות הסוציאליסטיות הקליטות כמו "העם דורש צדק חברתי", ובייחוד מול נחשולי האדם ששטפו את שדרות רוטשילד בקיץ 2011. יניב מנוס עושה זאת בסרט דוקומנטרי.
"ולימדתם אותם, את בניכם" (דברים י"א י"ט) - המשפט המעצב של ההיסטוריה הכלכלית היהודית
מוטי היינריך.למה היהודים היו מהמיעוטים המוצלחים מבחינה כלכלית? למה התרכזו במרכזים עירוניים? למה נטשנו את החקלאות כבר לפני כ- 1700 שנים בניגוד לכל העמים? התשובה שונה מאשר למדנו בבית הספר!
היסטריית ה"התחממות" גורמת לנזקים ממשיים ועול מסים מיותר. הנה שיא של טמטום "ירוק": חברה בריטית מגלחת יערות טבעיים בארה"ב ושורפת את העצים בתחנת כוח באנגליה בסבסוד משלם המסים הבריטי. ביו-מסה.
הצעות הממשלה ל"דיור זול" הן תמהיל של פגיעה בזכויות הפרט, בזכות הקניין והחרמה נוספת של כספי האדם העובד לטובת אלה ש"מגיע להם". הן משתלבות בסחף העקבי, אל מודל של "כלכלה מתוכננת", "מוסדרת" ו"מפוקחת".
בנק ישראל רואה את הבנקים הפרטיים כסניף של בנק ישראל הממשלתי (בערך), ולא כישויות נפרדות המתנהלות לפי שיקול הדעת הכלכלי של בעליהם. הבנקים אינם אלא גוף ממשלתי החייב ל"שרת" את הציבור לפי הנחיות מגבוה.
נתניהו, והצמרת הפוליטית מדקלמים שצריך "לעודד תחרות". לחוקק חוקים "לעידוד התחרות", להגדיל את מעורבות הממשלה בכלכלה ולצמצם את חופש הפרט - "למען התחרות". להקפיא מים כדי שיתחממו.
בני אדם חיים בטבע ומשנים את הטבע לפי צורכיהם – אין אפשרות אחרת. השאיפה לפגוע בטבע כמה שפחות היא ערך חשוב, אבל, בכל זאת, צרכי האדם קודמים.
בנק ישראל צובר הפסדים כבדים בגלל מדיניות רכישת הדולרים שממומנת באמצעות הלוואות שהבנק לוקח ומשלם עליהן ריבית. ספק אם קיימת דרך "לרדת מהעץ" בשלום, ללא משבר כלכלי וללא הטלת מיסים כבדים למימון ההפסדים.
הבנקים האירופאים חשופים לאשראי מפוקפק שנתנו למדינות עניות, ולעסקאות רעועות, והכול - בחסות הבנקים המרכזיים שלהם. ספק אם החובות ייפרעו. חוששים מ"יום הדין".
עוד...
מבלי ששמנו לב, נוסף לבנק ישראל תפקיד חדש. מעכשיו הבנק לא דואג רק למדיניות המוניטארית, אלא גם אימץ יעדים "חברתיים" כמו "מניעת פערים". קראו מה חושב הנגיד לשעבר קליין על הנגיד לשעבר פישר.
עודף בירוקרטיה נובע מעודף מעורבות ממשלתית בכלכלה. "תסמונת ההסדרה הענפית" תורמת חלק משמעותי לבירוקרטיה. מדובר בפגיעה בחופש הפרט של העוסקים בענף, חופש הפרט של הרוצים להיכנס לענף וחופש הבחירה של הצרכן.
ההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית היא אופנה מדעית חולפת ללא ביסוס עובדתי מוצק. זה לא מקרה יחיד של היסטריה מדעית אופנתית. הנה מקרה טרי מתחום הרפואה, והפעם - ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד.
הפתרון להדסה אינו בהלאמה ולא ברגולציה ממשלתית - אבל זה מה שמציעים לנו
מוטי היינריך.האידיאולוגיה הסוציאליסטית מנחה את רוב הכלכלנים והעיתונאים ומונעת מהם לחפור נדבך נוסף – מעבר לתיאור שטחי עד כמה "המצב נורא". אין להם פתרון חוץ מהלאמה ו"פיקוח" כי אז יתנגשו חזיתית עם האידיאולגיה שלהם.