כתבות בלוג

בתקשורת מתווכחים איך לבזבז את "עודפי הגבייה" של מיסים. העובדה המדהימה היא שאין עודף, יש גירעון של מיליארדים בתקציב המדינה! 

המוסד סובל מגרעון אדיר. תוך כ-10 שנים המדינה תצטרך להעלות מיסים בקצב גדל כדי לתמוך בביטוח הלאומי. האם זה בכלל ביטוח?

הממשלה התחייבה להטיל עלינו מיסים בסך 100 מיליון שקל מידי שנה, ולמשך כ-25 שנים, כדי לסבסד אנרגיה סולארית. מס לכל דבר אך ללא תהליך חקיקה בכנסת. לובי של טייקונים ירוקים יהנה ואילו התועלת מפוקפקת.

הממשלה תציג חוק להבטחת תשלום קצבאות הביטוח הלאומי בעתיד. חוק שייחייב לקיים את החוק... הדיון מעיד על הספק אם ממשלות בעתיד יקיימו את התחייבויות הביטוח הלאומי. מה שבטוח זה הכסף שגובים מאתנו בכוח היום.

ועדת טרכטנברג המליצה להטיל 2% "מס-יתר" על עשירים שהכנסתם מעל מיליון שקל בשנה. למה "רק 2 אחוז מס" הם הרבה יותר משני אחוזים?

הנתונים הרשמיים על "נטל המס" אינם משקפים את המציאות. מיסים אינם פופולריים, אז אפשר לכפות במקומם רגולציה שהיא מס לכל דבר, אבל לא-מורגש.

למה מתנדבת חברה גדולה לתרום סכומים אדירים למדינה? הרי יכלו גם לא לשלם – אי אפשר להכריח לחלק דיבידנדים. כדי לשפר תדמית של חברה אפשר לתרום לצדקה עשרות מיליונים, אבל 2 מיליארד? מה נלחש לחברות באוזן?

עימות עם משלמי המס אף פעם אינו נוח פוליטית, לכן מעדיפים פוליטיקאים את מצג השווא שבתקציב גירעוני – לוקחים הלוואה לכיסוי הגירעון.

הרגולציה, וחופש התחרות מבטיחים, באופן שיטתי, מחירים נמוכים ושרות טוב לצרכן, לאדם הקטן. תחרות חופשית היא החבר האמיתי של הצרכן, ותחרות חופשית לא מושגת על ידי רגולציה, אלא על ידי היעדר רגולציה.

יוזמת המדינה לאמץ לעצמה את רוב פירות תגליות הגז האחרונות באמצעות שינוי חד-צדדי של הסכם חתום הסתיימה ב"פשרה". אין זו פשרה מסוג הפשרות שבין אזרחים יצרניים חופשיים שמחליפים ביניהם מוצרים שווי ערך.

GE עם 14 מיליארד דולר רווח (2010) לא שילמה סנט למס הכנסה. הממשל עוד חייב ל-GE כסף... בגין הטבות מס. גם אצלנו פקודת מס הכנסה מלאה ב"חורים". הפוליטיקאים מחליטים על גודלם ומי יהיו "העכברים" שיהנו.

הבנק המרכזי מדפיס שקלים, ובאמצעותם רוכש דולרים. הצפת השוק בשקלים מורידה את ערכם. עליית מדד המחירים לצרכן מבטאת את הקטנת כוח הקניה שלנו, את דילול ערך הכסף שבארנקנו. מס "בלתי נראה".