כדי "להשמיד את תשתיות החמאס" לפני 5 או 10 שנים הייתה נדרשת מלחמה כוללת, לא פחות. גם ניתוק הכסף מקטאר היה מתדרדר למלחמה. אף אחד בקואליציה, באופוזיציה, בתקשורת ובממסד הבטחוני לא היה תומך במלחמה יזומה כזאת.
כגודל הציפיות, גדלה האכזבה מאי-תפקוד המדינה בעת מצוקה. התקשורת טוענת ל"טראומת הבגידה המוסדית". התנדבות וסולידריות מחליפים את האשליה בכוחה של המדינה. המיתוס כי המדינה היא האומנת של אזרחיה – שגוי ושקרי; מדובר בגוף שמתקשה לנהל מערכות מורכבות.
בסקרי אמון הציבור במוסדות מדינה – הצבא תמיד במקום הראשון. קיים פער עצום בין המציאות לבין תדמיתו. נבחן לאן תתדרדר חברה עסקית שתתפקד כמו שגרת העבודה בצה"ל.
ומה יקרה... אם שופטי בג"צ יהיו אלה שיבטלו את זכות הג'ינג'ים להשתתף בבחירות?
מוטי היינריך.האיום הפוטנציאלי של פגיעת הכנסת בזכויות הג'ינג'ים נישא בפי המוני מוחים. אבל מה יקרה אם שופטי בג"ץ, ולא הכנסת, הם שיפגעו בזכויות הג'ינג'ים? אבסורד?
ציבור המחאה שם לב, ממש רק לאחרונה... כי הוא שנושא בנטל הכלכלי של המגזר החרדי ולכן החרדים מוגדרים כ"אויב". המוחים והמנהיגים (גם בימין) אינם מבינים כי הבעיה היא "מדינת הרווחה" ולא החרדים.
מדוע משרדי עורכי דין "המובילים בישראל" – אינם סבירים באופן קיצוני?
מוטי היינריך.עשרה משרדי עריכת דין "מובילים" פרסמו מודעה "לכולנו יש זכות לסבירות". התוכן – אוסף סיסמאות מנותקות מהמציאות. אם אלה מיטב הנימוקים שידידנו המלומדים הצליחו ללקט, אכן אין מקום ל"עילת הסבירות"!
מכונית חשמלית היא מוצר נחות מרכב בנזין, כמעט בכל היבט. ייצורה בהפסד נכפה בצווים ממשלתיים תוך סבסוד כבד – לא בזכות יתרון או ביקוש צרכנים. גם הזיהום בתהליך הייצור גבוה.
סרטון "ויראלי" ברשתות, מתמקד באי-מימוש הבטחות של הליכוד במסגרת קמפיין הבחירות. האם זה תמיד רע שפוליטיקאים לא מקיימים הבטחות? אולי דווקא קיום ה"הבטחות" היה מזיק לרווחת הפרט בישראל?
פרופ' שלוה וייל, מומחית בנושא רצח נשים, ממליצה לאסור מכירה של סכינים גדולות. האם נדרש תואר אקדמי כדי להגיע למסקנות חכמות כאלה?
ביום הזיכרון הזה ננסה להבהיר, מזווית שונה, מדוע ניסיונות ליישום סוציאליזם מביאים בהכרח לעוני המוני לעם עליו נכפית האידיאולוגיה האדומה. העדר "מחירי שוק" למוצרים ולגורמי ייצור תחת שלטון סוציאליסטי מביאים בהכרח לקריסת הכלכלה.
המוני המוחים ורבים אחרים חוששים מ"הרס הדמוקרטיה", מפגיעה קשה בזכויות הפרט. מהן אותן "זכויות הפרט" שפגיעה בהן כה מפחידה המונים? "קופסא שחורה" – אף אחד לא מדבר!
בית המשפט העליון בהרכב מורחב יקבע אם מחיר הקוטג' היה "מופרז" בשנת 2011... עוד התערבות מיותרת של בג"צ בעניינים לא לו. מחר ידון בית המשפט אם המחיר שאתם דורשים עבור המכונית המשומשת שלכם אינו "מופרז".
המחלוקת על דרך מינוי השופטים היא בין השיטה הקיימת לבין רפורמה שמגדילה את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה. האם קיימת דרך אחרת? אולי כלל לא צריך וועדה לבחירת שופטים? קיימת גם דרך שלישית וזו אינה "פשרה".
הכוח הלוחם המקצועי היבשתי היחיד שעומד לרשות ישראל הוא הימ"מ. יחידת מתנדבים קטנה בשכר מלא המונה כ-200 לוחמים בלבד. המסגרות הלוחמות האחרות, מבוססות בעיקר על חיילים "זמניים" בשרות חובה-כפוי קצר ומתקצר.
עוד...
הסבב הסתיים: דרישות שכר, איום בשביתה, שביתה, "פשרה", תוספת שכר, "רפורמה" – וחוזר חלילה. אין מתנגדים למונופול שהמדינה נטלה – לחנך, לכפות תכניות לימוד, לקבוע שכר, להחליט מי ילמד, כמה, מתי והיכן. פוליטיקאים ופקידים ("המדינה") אינם מסוגלים לחנך כפי שאינם מסוגלים לנהל תעשייה או חווה חקלאית. לכן, משרד החינוך "מצליח" כמו משרד החקלאות ומשרד השיכון.
פוליטיקאים מדברים על "צמצום הרגולציה". מדברים, אך במקביל מכבידים את הנטל: הזדמנות לחזות איך מתגבשת רגולציה חדשה לנגד עינינו – אסדרת ענף מתקיני המזגנים.
ושוב עולה השאלה: מה צריכה להיות המטרה המרכזית של "המבצע הבא" בעזה, מן הסתם מול חמאס? הנה רעיון חדשני ברוח "קו ישר" – היש היתכנות לרעיון?
"מדינת חופש" – משטר שלא מתערב בחקלאות, בתעשייה, בתקשורת, ובכל תחום כלכלי. שאול אלוביץ' מבעלי בזק, לא היה נדרש לאישור משרד התקשורת (שלא קיים) ולא ל"קשרים" עם שר תקשורת (אין שר). "תיקי נתניהו" לא היו נולדים.