כתבות בלוג

פוליטיקאים בישראל שולפים פתרונות ל"משבר הדיור". רעיונות שכבר נוסו במדינות במערב מזה כ-100 שנים ונכשלו. אם נחזור על האיוולת – הכישלון בלתי נמנע גם כאן. נדרש מנהיג אמיץ לשינוי כיוון.

אז למי שייך נחל האסי? קיבוץ ניר דוד הוא דוגמית לתסביך הסתירות הנפשי-אידיאולוגי של הקיבוצים ובייחוד קיבוצי "השומר הצעיר". לחיות בשקר. 

רמ"י ונת"י הם גופים ציבוריים עם תקציב ענק ומאות עובדים. מידי פעם, מאז ומתמיד, נחשפות "פרשיות שחיתות" – גם בימים אלה. האם אפשר לבער את השחיתות?

אנחנו מתקרבים אל מציאות שכמעט כולם זכאים לפיצויים, באחד מהימים, על בנייה בסמוך לנו. איזו "זכות" שלנו נפגעת כאשר השכן בונה?

גלי ההדף של הסדרה "סלאח" מתפשטים – חשיפת היחס קשה של פקידי מדינה וסוכנות אל עולי מרוקו. אף אחד לא משיב לשאלה "מה הייתם עושים אחרת?" אז הנה התשובה לפניכם – כתבה שלישית.

הסדרה הדוקומנטרית של ערוץ 13 מכה גלים – חשיפת אפליה וגזענות מכוונת, יחס קשה של פקידי מדינה וסוכנות אל עולי מרוקו. אף אחד לא יורד אל שורשי "הבעיה". כתבה ראשונה.

אני גר בתל אביב באזור שסובל מ"מצוקת חניה". יש לי חניה צמודה בחצר הבית. למרות זאת, אם תהיה חניה פנויה ברחוב – עדיף לתפוס אותה מיד – למה? 

כתבות בתקשורת האמריקאית מאשימות את הבנייה "הפראית" והמואצת ביוסטון בהחמרת נזקי ההוריקן – עיר ללא רגולציה ראויה ומקובלת על בנייה.

בכירי הכלכלנים ואישי ציבור, מדקלמים, מצטטים וחוזרים על השטות: "מחסור בקרקעות למגורים". 

התערבות הממשלה במנגנון מחירי השוק היא כלי מסוכן שגורם בדרך כלל נזק כלכלי וחברתי. כחלון הופך אלפי זוגות צעירים ל"משקיעים" בנדל"ן. 

השיח הציבורי אצלנו עמוס בנושאי סרק. מתווכחים על צבע הכובע ולמי תהיה הסמכות לקבוע את הצבע, כאשר בכלל לא צריך לחבוש כובע.

בכל דיקטטורה שמבוססת בהכרח על דיכוי והתעלמות מזכויות הפרט של קבוצות באוכלוסייה (או של כל האוכלוסייה) דואגים השליטים לעטוף חוקים ומהלכים בשמות "רכים" ושובי-לב – הפוכים למשמעותם המעשית.

חודורוב יצא לאמסטרדם וליקט "עדויות" באמצעותן הציג את אמסטרדם כמודל אידיאלי של דיור להשכרה. למען האג'נדה הסוציאליסטית מותר לעוות את המציאות. 

ראשי הערים טוענים שאם לא יאפשרו להם לגבות את המס הידוע בשם "היטל השבחה" לא יהיה להם כסף למימון תוספת התשתיות שנובעת מתוספת הדירות.

הגיוני? רק לכאורה. איפה הבלוף בטיעון?

צילמתי את הנערה בליל יום חמישי ברחוב  גורדון, בצפון הישן של תל אביב. הנערה אינה מודעת שזמנה המבוזבז על כיסא, בלילה ברחוב, מסמל עוד ניצחון קטן של עריצות השלטון על חופש הפרט.

עומדים להרוס את מבנה הסינרמה בת"א, כמובן שיש מתנגדים הדורשים את שימורו בשם היופי שבכיעור.  

הצבא המצרי שולט על חלק לא מבוטל מהפעילות הכלכלית במצרים. ניתן להבין את המוטיבציה של קציני צבא לדאוג ל"קריירה השנייה" שלהם בעוד מועד... האם מערכת הביטחון בישראל מקנאת בפעילות הכלכלית של הצבא המצרי?

הטלת ארנונה כפולה על דירות ריקות היא פגיעה בזכויות הפרט. זכותו של בעל דירה לעשות שימוש בקניינו כראות עיניו ללא תכתיב ממשלתי. מס הארנונה צריך להיות מיועד למימון הוצאות העירייה ולא כלי מדיניות ממשלתי.

התקשורת מימין ומשמאל מלאה עצות לממשלה איך לפתור את "בעיית הבדואים": לתכנן, לבנות, להעניק, לשפוט, לחנך, להעניש, להרוס. פאטה מורגאנה במדבר. פנטזיה. במסגרת "מדינת הרווחה" הישראלית אין פתרון לבעיה.

תוך 60 שנה הגענו לסבך עצום של חוקים וביורוקרטיה. אלפי עמודים של ברברת תחת כותרת של תקנות, חוקי בנייה ומיסוי מקרקעין. הפתרון לכל בעיה בתסבוכת זו עובר תמיד דרך הגדלת עלויות. מה התייקר? הכול!

שום עיר גדולה בעולם לא תוכננה מראש להיות "גדולה". קודם האוכלוסייה גדלה ואחר כך התשתית. בתי משפט לא צריכים לעכב בנייה בגלל "מחסור בתשתיות". צריך לבנות, ואם יסתבר שבאמת חסרה תשתית – היא תושלם מהר יחסית.

ה"פתרונות" ליוקר הדיור המצוטטים בתקשורת, יגרמו להתייקרות נוספת ולעיוותים חדשים בשוק הדיור. אם עד עכשיו שוק הדיור היה יקר, אך לפחות לא מושחת, נקבל מחר שוק דיור גם יקר וגם מושחת.

אם אצלנו הדירות יקרות, אז בהונג קונג המחירים מגרדים את הסטרטוספירה. כאשר מזהים עיוות כלכלי, צריך כצעד ראשון לחפור ולחפש איפה הממשלה וחוקיה מעורבים בעסק – ברוב המקרים מגיעים ישר אל פיתרון כתב החידה.

למרות שמחירי הדירות יכולים לעלות ולרדת, וכך גם בתל אביב – הרי שהגורמים "היציבים" שמלבים את הביקוש בתל אביב ומצמצמים את ההיצע בעיר – ימתנו ירידות מחירים ויאיצו עליות. רק בתל אביב.

נחמיה שטרסלר, הכתב הכלכלי של עיתון "הארץ", כתב ספר ששמו כשם הטור הוותיק שלו בעיתון - "ושלא יעבדו עליכם". הוצאת כנרת זמורה ביתן שחררה לפרסום פרק על התנגדות הירוקים לפיתוח והנזק הנגרם לתושבי ישראל.